לאחר שיעקב בא שלם לשכם, עמד וקנה חלקת שדה בעיר שכם. וכן לשון הפסוק" וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (לג, יט). ומפורש בתורתינו שיעקב שילם בעבור חלקת האדמה.
ובספר יהושע (כד, לב) מבואר, שיוסף נקבר באותה חלקה שקנה יעקב מבני חמור. ועל כן אומר המדרש רבה (וישלח עט, ז) זה לשונו: 'א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן, מערת המכפלה, ובית המקדש, וקבורתו של יוסף'.
אמנם יש לדקדק ענין אחר בפסוק, מהי 'חלקת שדה'. ובפשטות חלקת שדה מתארת כמות ומידה קטנה. וכן משמע מרש"י לקמן, בפסוק: " וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ". ובכברת דרך פירש רש"י, שהיא שם של מידת קרקע, ומביא לכך רש"י כדוגמא, את חלקת השדה, שגם היא מידה ידועה במדידת אדמות.
ובתרגום מצאנו שתרגם זאת "וזבן ית אחסנת חקלא", ואחסנת הוא תרגום לנחלה, כפי שתרגם התרגום בענין נחלת השבטים, "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה" (במדבר לו, ז) – 'ולא תסחר אחסנא לבני ישראל משבטא לשבטא'.
אולם באבן עזרא (שם לג, יט) פירש באופן מחודש, שחלקת השדה היא אכן מלשון חלק, דהיינו שליעקב היה חלק בשדה בשכם. והכתוב בא להדגיש ענין חדש, כדי להודיע את מעלת ארץ ישראל, שכל מי שיש לו חלק בארץ ישראל, נחשב לו כחלק לעולם הבא. וצריך עיון, שכן בפרשת וזאת הברכה כתוב: "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" וגו' והאבן עזרא עצמו פירש, שחלקת היא מלשון חלק. ועוד יותר יקשה, שבענין רות ובועז (רות ד, ג) כתוב: "וַיֹּאמֶר לַגֹּאֵל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ מָכְרָה נָעֳמִי הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב" ושם פירש האבן עזרא, שחלקת השדה הכוונה לחלק מתוך שדה גדולה.
ומלבד פירוש האבן העזרא, מצאנו במדרש (שכל טוב שם) שחלקה היא מלשון חלק ונקי, כעין יעקב שאמר לרבקה "וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (לעיל כז, יא). וגם בענין השדה, כוונת חלקת שדה היא, לאדמה שאין בה אילנות, אלא היא שדה לבן.
וכן מצאנו בשביעית (ב, א) ששדה הלבן היא שדה שאין בה אילנות. אולם בטעם שהיא קרויה לבן, נאמרו כמה טעמים. יש אומרים שהוא מלשון הקטניות הגדלות בה (ר"ש פאה ג, א). ויש סוברים שהיא מלשון העדר האילנות המצלים את השדה ובכך היא הופכת לבנה. כך או כך מבואר, שהיא שדה שגדלים בה קטניות. אולם בפירוש המשנה שם מצאנו לחלק מן האחרונים הסוברים ששדה הלבן היא גם שדה בור, שאין בה כל גידול. (עי' תפארת ישראל שם). מכל מקום בנידון דידן יש להוכיח ששדה לבן היא גם שדה זרועה, מהפסוק: "וַתְּהִי שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים" (שמואל ב, כג, יא). ומפורש, שיש שדה לבן שיש בה גידולים.