29

גליון 29 לפרשת וירא - חשון תשפ"ב

שאלות ותשובות על גבולות הארץ

העיסוק סביב הערבה מסרב לרדת מסדר היום. הערבה כמו כל גבולות הארץ עומדת במחלוקת ראשונים ואחרונים בפענוח גבולות הארץ. במדור זה נביא מעט רקע על דרך קביעת הגבולות כפי שהורו הקדמונים.

בודאי יצא לכם לשמוע על הפולמוס הידוע והמפורסם אודות גבולה הדרומי של ארץ ישראל, כאשר במרכזו ניצבת השאלה מה מעמדה של הערבה הצפונית והדרומית. לאור זאת נביא כאן מספר חידושים אודות גבולות הארץ בדרך שאלה ותשובה.

שאלה: האם ניתן לסמוך על שמות העיירות של ימינו, כדי לקבוע בהם את גבול הארץ? תשובה: ערים רבות נותרו אלפי שנים במקומם, אך במקרים רבים נאבדה המסורת אודות מיקומן המדוייק של אותן עיירות קדומות. וכתב החזון איש שאין מקום לבסס היתר על סמך שם העיר, היות ויש לחשוש שהייתה במקום אחר, או שנעקרה ממקומה. כמו כן מצאנו שהיו שניים או שלושה עיירות בעלי אותו שם. כן מצאנו ברקם וחגר, (ראה תוספות גיטין ב. ד"ה: ואשקלון) בית אל (עיין ויצא כח, יז), תמנה (סוטה י.). ולכן גם כאשר ישנה עדות עתיקה לשמה של העיר, אין ראיה מספקת שאין עוד אחרת כשמה במקום אחר.

שאלה: האם 'נבי סמואל' יכול לשמש כראיה לקביעת מקום קבורתו של שמואל הנביא? תשובה: קביעת מקומות על פי שמם הקדום עשויה להשתנות. הנה למשל בספר אדמת קודש (עמוד מד) מפענח את מיקומם עיירות על פי צורתה של העיר, בצירוף שמה כפי שכונתה על ידי הערבים שחיו בה באותה תקופה. לעומת זאת בספר 'תבואות הארץ' מקדים ואומר, שאינו סומך על שם ערבי כאשר הוא לא מתיישב עם מסורת חז"ל.

שאלה: כיצד ניתן לדעת היכן הם העיירות המופיעות בתורה ובחז"ל? תשובה: ישנן שלוש דרגות בפיענוח נקודות הציון. מקומות שיש בהם סימן מובהק שלא זזו ממקומן. למשל העיר ירושלים, חברון, שכם, בית לחם, וכדומה. דרגה שניה, המקומות שנסמכו לנקודות ציון טבעיות, כדוגמת ים המלח, כנרת, ירדן, כרמל, והר גריזים ועיבל. הדרגה השלישית היא, נקודות ציון שנסמכו לאתרים שאין עליהם מסורת ברורה, כדוגמת טורי אמנון, נחל מצרים, קדש ברנע, לבא חמת, ועוד עיירות רבות.

שאלה: מדוע ישנם ספקות רבים בקביעת גבולות הארץ? תשובה: הדרגה השלישית כאמור, הינן מקומות יישוב, או חלקות ארץ בעלות סימן, כדוגמת נהר, הר, בקעה, ומדרון. ומאחר שארץ ישראל נתברכה, בהרים ובקעות, בנחלים ונהרות, קשה לקבוע בברור את מיקומו של ההר או הנחל. דוגמא לכך ניתן למצוא בנחל מצרים, שהוא תוחם את הגבול הדרום מערבי של ארץ ישראל. ברם, נחלקו הראשונים אם זה הנחל הנקרא בימינו 'ואדי אל עריש' וכן כתב רבינו סעדיה גאון, (תפסיר במדבר לד) וכן האבן עזרא, רבינו בחיי, הרדב"ז, והאברבנאל. לעומת זאת יש סוברים שנחל מצרים הוא קצה נהר הנילוס, כן בתרגום ירושלמי (שם) וברש"י (יהושע יג, ג), הרש"ס (שביעית ו, א) והגר"א (יהושע שם).

שאלה: האם גבולות הארץ ישרים כסרגל, או נוטים ומתעקמים לפני תנאי השטח? תשובה: בפרשת מסעי (במדבר לד) מוזכרים הגבולות של ארץ ישראל לארבע רוחותיה. כאשר נתבונן בפסוקים, נראה שהגבול התעקל והסתובב במקומות רבים. וכן אומר רש"י על הפסוק "וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים" וגו'. אומר רש"י: כל מקום שנאמר ונסב או ויצא, מלמד שלא היה המצר שוה אלא הולך ויוצא לחוץ, יוצא המצר ועוקם וכו'.

ונמצא שהתורה לא נתנה קו ישר לגבולות הארץ. גם כיבוש מצרים וכן עולי בבל כבשו את ארץ ישראל לפי תוואי הדרך, וכן מצאנו בסוגיא בגיטין (ז:) שהרצועה מעכו לכזיב הייתה מפותלת, כאשר בחלק מן הדרך, צד ימין היה שייך לארץ העמים. ובחלק אחר, הייתה ארץ ישראל בצד ימין. לעומת זאת, גבול הים מופיע בחז"ל כחוט מתוח בין טורי אמנון לנחל מצרים. ולמרות שהיו איים בתוך הים, הם השתייכו לגבולות הארץ על פי קו ישר שנמתח מעליהם. עוד מצאנו, שגבול הצפון מערבי נטוע בקודקודם של טורי אמנון. ולמרות שהיו שם עיירות, קו הגבול חצה את כל הצד הנוטה לכיון ארץ ישראל. ונמצא שהגבול לא התחשב בקיומה של העיר, אלא בקו השיפוע.

שאלה: כיצד ידעו הקדמונים את צורת ארץ ישראל? תשובה: אנו מאמינים שכל התורה המצויה בידנו, נתנה למשה רבינו בהר סיני. ובכלל זה פירוט גבולותיה של ארץ ישראל. וכשם שרבים מפרשות התורה מתפרשות על ידי מסורת העוברת מאב לבן, כך גם גבולות הארץ נמסרו מאב לבן, ומרב לתלמיד. וכך הייתה קבלה ביד רבותינו הראשונים לדעת כל מקום היכן הוא עומד. וכן אנו מוצאים שרבותינו שרטטו ציורים כדי להבהיר ללומד את הגבולות. בתוך כך ניתן להבחין, שיש הבדל בין השרטוטים. ופעמים שהסתירה כה עזה, עד שקשה ליישבה בדרך המתיישבת על הלב. אך למרות שינוי המפות אין כל פקפוק בכך שרבותינו ידעו והכירו בגבולות הארץ. אלא שעל פי צורת ההסתכלות הנהוגה כיום, קשה לנו לרדת לעומק דבריהם. וראה בספר תבואות הארץ (הקדמה ראשונה ד"ה: ודברי היקרים) שתושבי ארץ ישראל ידעו את גבולתיה באופן מובהק, וגם הקדמונים שחיו מחוצה לה, ידעו את כולה על פי האומדן.
אמנם יראה לומר, שכל זה נאמר בגבולות ארץ ישראל, אך בגבולות ארץ העמים אין הדבר כן. כי מצאנו ששלח ר' פטר מבעלי התוספות, לשאול את רבינו תם, האם היושבים במערב העולם, חייבים בתרומות ומעשרות. וכוונתו הייתה ליושבים במדינת צרפת, שהיא מערבית לארץ ישראל, ולפי שיטת רבי יהודה, כל המערב חייב כארץ ישראל.
אחד מהתירוצים מקבל תוספת ביאור בתוספות הרא"ש, שצרפת אכן הייתה מערבית לארץ ישראל, אך הייתה בספק אם היא כנגד אויר הארץ, או שמא בקצוות. ומבואר, שהראשונים לא פירטו אם מדינה זו קיימת בצפון במקביל לביירות, או בקו הדרומי המקביל לנחל מצרים. עי"ש היטב.
שאלה: אילו ספרים עוסקים בפירוט גבולות הארץ? תשובה: אחד מן הקדמונים הוא רבינו אשתורי הפרחי, שחי לפני כ - 750 שנים, וחיבר את הספר הנודע 'כפתור ופרח'. ספר זה שופך אור על מקומות רבים שעמדו בספק.
בחלוף 500 שנים נוספו עוד שני ספרים המיוחדים לגבולות הארץ. הראשון הוא, 'תבואות הארץ' להרב יהוסף שוורץ. ואדמת קודש לר' יצחק גולדהאר. כל אלו חיבורים שהוקצו למיפוי גבולות הארץ. אולם ישנם פירושים רבים שטרחו לפרט את גבולות הארץ, ובניהם, ר' סעדיה גאון (בתפסר על התורה),
ומפרשי התורה בפרשות הגבול (במדבר לד) וביהושע (א - יג) מלבד הראשונים במסכת שביעית (ו, א) וחלה (ד, ח) ובירושלמי (שביעית שם) באריכות רבה. כמו כן הופיעה אריכות בגמרא בבלית בגיטין (ז:) ובמפרשים שם.