בתשובה שכתב הצפנת פענח (תלמוד תורה א, ז) הוכיח הרוגוצ'ובער קהילה אשר רצתה גבאי בית הכנסת התעצלו לרכוש נביאים על גבי קלף. אך הרב זצ"ל הביא להם את דברי הירושלמי בשביעית (א, א) שם מוכיח רבינו יונה:

'התיב ר' יונה הרי פרשת המילואים הרי פרשת דור המבול הרי אינן עתידין לחזור מעתה יעקרו אותן מן המשנה אלא כדי להודיעך וכא כדי להודיעך'

וביאר הרב בכוונת הירושלמי, שבשלמא אם תכלית הקריאה הייתה עבור ידיעת ההלכה, היה מקום להתווכח אם ניתן לצאת ידי חובה מספרים אחרים. אולם כאשר התחדש בירושלמי שאין אנו מבינים את מטרת הקריאה, והתורה רוצה להודיע לכל אחד ואחד שכך התרחש בימות עולם, בודאי שיש חובה להודיע את דברי התורה מתוך הספר, ללמד אותם למתפללי בית הכנסת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.