- מדריך שביעית למתחילים -

הקדמה

משה רבינו תיקן, שיהיו דורשים בכל חג בהלכות המעשיות והנחוצות לעניינו של יום (מגילה לב.).  מטרת התקנה הובאה בבית יוסף (או"ח תכט, א) והיא, כדי לחדד את ידיעת ההלכות שאינן מצוייות בכל שעה. 

גם שנת השמיטה ראויה להקרא 'חג'. תחשוב רגע… מתי יצא לך לאחרונה לקיים מצוות כה רבות בכל רגע ורגע? במשך שנה שלימה אדם זוכה לקיים אין ספור מצוות יקרות ונדירות לאין שיעור, וכל זאת בלי מאמץ, ובלי כל פעולה יזומה מצידו. לאורך הדורות גילו רבותינו את דעתם, שיש לקבוע לימוד במסכת שביעית דווקא בגלל שהשמיטה כל כך נדירה. ועל כן עלולה לעלות שכחה בפרטיה ובדקדוקיה.

"דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב" אין זמן מתאים יותר להתעמק בדיני שביעית… אבות מלאכות, תולדות, תוספת שביעית, מראית העין, סחורה, שמור ונעבד, לקיטה וחנטה, ספיחין, ועוד המון הלכות יסודיות. 

 

למסכת שביעית יש חן מיוחד, וכל לומדיה מעידים על שנוי מהותי בצורת החשיבה, ותועלת כללית מהלימוד בשאר חלקי התורה. בתוך כך הלימוד במסכת חדש, ולא מוכר. בין אם זה צורת הלימוד, מבחר המפרשים שנדפסו על הגליון, או סדר הדברים, וצורת לימודם. ולשם כך נוצר המדריך ללומד המתחיל במסכת שביעית

עמוד זה הינו חלק ראשון בסדרה שמטרתה להנגיש את לימוד מסכת שביעית ללומדים החדשים, התוהים בנבכי נפתוליה, ומנסים לעמוד על סודה. נקיף קודם את בסיס המשנה וההבדל בגירסותיה, לאחר מכן נעבור לסקירה על מפרשי המסכת, אחר כך נעמוד על המבנה הפנימי של המסכת, ומאיזה פרקים כדאי להתחיל ונסיים בעצות ובהדרכות שנאספו מבית המדרש ויש בהם להקל על הלומדים במסכת זו.

רוצה לזכות את הרבים בלימוד מסכת שביעית? לחץ כאן 

אם כן הבה נפתח בהכרות הבסיסית עם מסכת שביעית. 

המשנה

מסכת שביעית נמסרה לנו בדיוק כמו ה- 59 מסכתות האחרות שנסדרו בסדרי המשנה. אלא שכמה סיבות הובילו לכך שהלימוד במסכת זו קיבל גוון מיוחד משלו.

מסכת שביעית כוללת בתוכה עשרה פרקים. נושאי המסכת נסדרו לפי סדר, כאשר המסכת פותחת בדיני 'תוספת שביעית' ודברים הנוהגים לפני השמיטה. ומסיימת בקדושת הפירות, ודיני הלואה בשמיטה.

ישנם שתי גישות מקובלות ללימוד המשניות. מדפיסי ש"ס וילנא הניחו את סדר זרעים בסופה של מסכת ברכות. שם בין כלאים לתרומות, ניתן למצוא את מסכת שביעית. אופן נוסף ומקובל יותר, לימוד מתוך המשניות כתב היד המופיעות בפני עצמם. וישנם מספר הבדלים בין הגישות. ההבדל הראשון פחות מורגש, אך מאוד חשוב. הגירסאות. המשניות שיש לפנינו הינן העתקה של מספר כתבי יד כפי שאפשר לראות בתמונות כאן:

כתב יד קאופמן

כתב יד פארמה

כתב יד קיימברידג'

שלושת הכתבים הללו הינן יסוד לגירסת המשנה שלפנינו. אולם יש הבדלים רבים, וככל שעובר הזמן ממשיכים המדפיסים להגיה ולזקק את הגירסא. ובמקום שיש ספק מציינים המהדירים לשינוי הנוסחאות.

חדי עין יבחינו שלמשניות נוספו נקודות עזר המסייעות לקריאה נכונה, וכך גם היום המשניות הרגילות מנוקדות, ואילו המשנה בסוף הגמרא איננה מנוקדת. 

הבדל משמעותי יותר בין הגרסאות, הוא שילוב המפרשים בצידי הדף. בעמוד הראשון של מהדורת הש"ס ניתן למצוא את פירוש המשניות להרמב"ם מצד ימין, ופירושו של הר"ש משאנץ מצד שמאל (יש דפוסים שזה הפוך). מאוחר יותר נוספו גם פירושי הריבמ"ץ, והרא"ש

לעומת זאת במהדורת המשנה צירפו המדפיסים את פירושו של רבינו עובדיה מברטנורא בצד ימין, ופירושו של התוספות יום טוב מצד שמאל. תחתיהם נוספו המלאכת שלמה, והתפארת ישראל. ומאוחר יותר צורפו גם המשנה ראשונה, ומפרשים רבים נוספים. 

לאור השינוי הקיים בין המהדורות, ניתן לפתוח את לימוד המשנה במהדורה המופיעה בגמרא, שכן היא כוללת את פירוש הראשונים הקדמונים. ורק לאחר מכן לעבור ללימוד המשנה כפי שהודפסה בנפרד, כדי להעמיק בתורתם של מפרשי המשנה המאוחרים. 

בהמשך נביא בס"ד את החילוק המובנה בין מפרשי המשנה לדורותם. 

ירושלמי

מתוך 60 מסכתות, זכינו שנשתמר בידנו כ -37 מסכתות מהתלמוד הבבלי. ביתר המסכתות לא זכינו לפירוש הבבלי, אולם זה כנגד זה, זכינו לגמרת הירושלמי כפי שנלמדה בארץ ישראל, ממנה נשתמרו לנו כל סדר זרעים, מה שנחסר לנו בתלמוד הבבלי. 

מהדורת המשניות בגירסתה החדשה

אופיו של התלמוד הירושלמי שונה וייחודי, דרכו על פי רוב לקצר את הלשון, ולמעט בשקלא וטריא עד המסקנא. נקודה נוספת מוזכרת בכתבי רבותינו הראשונים, היא העובדה שמעטים היו לומדים בתלמוד הירושלמי, ולאור זאת לא נמסר לנו פירוש אחיד בדבריו, ופעמים רבות ניתן למצוא שורת גמרא אשר ניתן לקרוא אותה כתשובה, או כתמיהה, כך שהמסקנא יכול להתפרש לכאן ולכאן. 

כתב יד ליידן

ברבות השנים זכינו לכמה פירושים מקיפים ובהירים, אלא שצדדי השיטות עשויים להיות קוטביים ומנוגדים בין פירוש לפירוש. בפרק מפרשי הירושלמי נסקור את סוגי הפירושים, אולם נקדים ונציין את פירושו של הגר"א לירושלמי, אשר כולל שני כתבי יד, מלבד חידושים שהודפסו במסגרת חידושי הגר"א, וכן בספר שנות אליהו שכתבו תלמידיו. דוגמא לכך ניתן למצוא בהקדמתו של הרידב"ז לספר פאת השולחן. ספר זה שחובר על ידי אחד מגדולי תלמידי הגר"א הגר"י משקלאוו. הרב הנזכר מעיד על רבו האדיר, שניפה וזיקק את גירסת הירושלמי, וכותב שם תיאורים נשגבים על התעמוקתו של הגר"א שבחלוף השנים קשה לתפוס בשכל אנושי כיצד זכה בן אנוש להגיע ליכולת כה מופלאה. 

בלימוד מסכת שביעית משמש הירושלמי ככלי עזר נחוץ להבנת דברי המשנה. וניתן למצוא פעמים שכל הבנת המשנה נשענת על הירושלמי לבדו, כנגד המושכל הפשוט. דוגמא לכך מצאנו במשנה הראשונה המציינת את גזירתם של חכמים כנגד העבריינים, שחכמים נאלצו לתקן שמותר ללקט עשבים ועצים רק משדה חבירו שלא בטובה. הירושלמי (ד, א) ממשיך ומציין שחכמים תיקנו שאסור ללקוט אפילו משדה חבירו. ולמרות שדין זה לא צויין במשנה, הוא נלמד מכח הלימוד בירושלמי. 

קטעים מהגמרא הירושלמית מצוטטים לאורך מסכת שביעית בפירושו של הריבמ"ץ, וביתר אריכות בפירוש הר"ש משאנץ, אשר שילב אותם בגוף הבנת המשנה. גם בפירושו של הרמב"ם ניתן למצוא ציונים לדברי הירושלמי, אולם פעמים רבות הוא סובר אחרת כפי שנביא בסקירת מפרשי המשנה

תוספתא

מלבד הלימוד במשנה ובגמרא, יש תועלת מרובה לעיין בדברי התוספתא, בפרט ללומדים מסכת שביעית. התוספתא הינה אוסף של בריתות שמסודרות בסדר שונה במעט מסדרי המשניות, למשל, פרק ראשון בתוספתא כולל בתוכו דינים המופיעים במשנה בפרק ב'. כמו כן סיומו של הפרק הרביעי בתוספתא, מציין לדינים המופיעים במשניות בפרק השני. 

נחיצותה של התוספתא ניכרת בספרי רבותינו, וגם להלכה ניתן לראות שנפסקו דינים רבים לאורה. כדוגמא נביא את הוראת החזון איש, שמותר למנוע מבהמות לאכול מפירות שביעית, אולם אין חובה לסלק אותם בשעת אכילתם. הדברים מוזכרים בחזון איש (שביעית יד, ד) והם בנויים על דברי התוספתא (שביעית ה, כ). 

גם התוספתא מצוטטת רבות בפירוש הר"ש משאנץ, אולם מלבד פירושו נשתמר עוד פירוש המיוחס לר"ש ונביא אותו בהמשך בסקירה למפרשי התוספתא.

בנוסחאות התוספתא נמצאו שינויי לשון רבים. (חדי עין יבחינו בהבדלים רבים בין זוג הצילומים המצורפים. בתצלום ניתן לראות את העמוד הראשון למסכת שביעית מן התוספתא.)

כתב יד וינה

כתב יד אֶרפוּרט

ספרא - תורת כהנים

בסוף הדברים נציין לבושם המופלא לו זכינו בדור אחרון, והוא ההדרת התורת כהנים. למדרש הפסוקים יש תפקיד מהותי בהבנת הלכות רבות במסכת שביעית. בניהם דיני מלאכה בשביעית, אבות מלאכות, ודיני שמור ונעבד, ועוד רבים. 

הספרא, ויש שאומרים 'תורת כהנים', ויש מקומות בהם הוא מכונה 'ספרא דבי רב'. כל אלו מכוונים למדרש הלכה על חומש ויקרא. ומכיון שפרשת שמיטה נמצאת בסופו בפרשת בהר המוטלת בסופו של חומש זה, ראוי לכל לומד מסכת שביעית, להרחיב את ידיעתיו מתוך שורותיו של התורת כהנים. 

המבנה של הספר מורכב מ'פרשות'. ולנושאים השייכים למסכת שביעית ניתן למצוא כחמש פרשות העוסקות בדינים אלו. המובא במדרש מיוחס לבית מדרשו של רבי יהודה, כמבואר בגמרא בסנהדרין (פו.). לרוב אלו דרשות מתוך המקראות מהם יש ללמוד הלכה למעשה. 

קיבלת תוספת שביעית?

הרשם עכשיו לקבלת הגליון לתיבת המייל

על הספרא נתחברו מספר חיבורים מרתקים, כאמור קודם, רבים מהראשונים ציטטו את המדרש בתוך חיבורם למשנה. אך זכינו למספר חיבורים שנתחברו על הספרא עצמו כדוגמת פירוש רבינו הלל, ופירוש הראב"ד, ופירוש המיחוס להר"ש. על מחברי הספרים נביא במאמר נפרד שיעסוק בס"ד במפרשי הספרא

המבנה של הספר מורכב מ'פרשות'. ולנושאים השייכים למסכת שביעית ניתן למצוא כחמש פרשות העוסקות בדינים אלו. המובא במדרש מיוחס לבית מדרשו של רבי יהודה, כמבואר בגמרא בסנהדרין (פו.). לרוב אלו דרשות מתוך המקראות מהם יש ללמוד הלכה למעשה. 

על הספרא נתחברו מספר חיבורים מרתקים, מלבד ציטוטו בירושלמי ובבלי. על מחברי הספרים נביא במאמר נפרד שיעסוק בס"ד במפרשי הספרא

כתב יד פארמה

סיכום

סיימנו את הפרק הראשון, פרק המבוא למסכת שביעית. בפרק זה סקרנו את גוף מבנה המשנה, והחילוק הקיים בין שני הגירסאות המקובלות. לאחר מכן עמדנו על נחיצותו של הירושלמי בהבנת סוגיית המשנה. משם עברנו לעסוק בלימוד המסכת לצד התוספתא, וכן העיון במדרש הלכה, הוא התורת כהנים, הוא הספרא. 

במאמר הבא נחל לסקור את מפרשי המשנה היסודיים, אשר בהם יש לפתוח את הלימוד במסכת שביעית. נפגש במאמר הבא. 

מצאת טעות? יש לך הערה? לחץ כאן והשאר הודעה!

נרשמת בהצלחה

כעת תקבל את הגליון לתיבת המייל

מוזמן להתרשם מהגליון האחרון שלנו: